סליחה? על מה?

במשך שנים רבות צמתי כי רציתי להיות חלק מההוויה היהודית והבנתי שהיום הזה מהווה עצירה מהחיים היומיומיים כדי לעשות חשבון נפש : כמו עץ פרי שמשיל עליו ופורח מחדש כך חשבתי אני – האם אני אדם טוב לזולת, האם אני אדם טוב כלפי אלוהיי, האם אני אדם טוב כלפי עצמי, והסבל שבצום ובאי הנוחות באים להדגיש את הרצון לקבל על עצמי עונש על כל מה שפשעתי. עם הזמן הבנתי שרובנו לא ממש מרגישים שפשענו, ובעצם על מה עלינו לבקש סליחה? אם פגעתי באדם, לרוב הבנתי את זה בזמן והתנצלתי בלי קשר ליום כיפור, אז על מה אני כאן צריכה להתחרט ולבקש מחילה?

הפער בין הדעה העממית לגבי יום כיפור והתחושה הפרטית לגבי המשמעות שלו, הלך והתרחב ככל שראיתי שמאות האנשים ששהו בתפילות ובצום חזרו להיות חזיריים, בוגדניים, רומסים ודורסים, כבר למחרת היום. הבנתי שיש כאן עניין לא הגיוני: או שאלוהים כל כך אוהב את ילדיו שמוכן לסלוח להם על הכל ובלבד שיפנו אליו ויבקשו, או שאנחנו פשוט בכלל לא מבינים את המהות של הדבר הזה שנקרא יום כיפור.

מתוך התעמקות בפנימיות התורה וברוחניות באמצעות חוכמת הקבלה, התחלתי להבין את המשמעות שמאחורי האמירה "אין עוד מלבדו", כלומר, שכל הרצונות, המחשבות, הדעות, הפעולות, המעשים, הכל מנוהל על ידי הכח העליון ואנחנו, בני האדם, מופעלים על ידו והבחירה היחידה שיש לאדם היא: "החיים והמוות נתתי לפניך, הברכה והקללה; ובחרת, בחיים". האדם יכול לבחור אם הוא רוצה בחיים או במוות.

אך כאן לא מדובר בחיים הגשמיים בתוך הגוף הפיזי, כי בזה אין לנו בחירה. אדם נולד לממש תפקיד, להשתמש בחיים הגשמיים שקיבל כדי לממש את תפקידו ובכך לפתח את הנשמה שלו. כאן, בעולם הזה, בחיים האלה, ולא אחריהם. עליו רק לקבל החלטה האם הוא מסכים לעשות זאת, לדרוש לגלות את התפקיד שהוא הגיע לממש או לא להסכים לכך, ולבחור במוות רוחני, כלומר, בחיים בתוך הגוף כמו כל בעל חיים שנולד, חי ומת.

לכן, אנחנו יכולים לחוות את יום כיפור במהות העממית שלו, של עשיית חשבון נפש ואי נוחות לגוף כדי להראות שבכל זאת אנחנו בתוך העם שלנו ויש בנו אמונה שיכולים לחתוך לנו את חבל הטבור של החיים, ולבקש סליחה על מה שלא עשינו או עשינו, ולהמשיך בחיינו עד הפעם הבאה, או לקבל על עצמנו להפוך לחוקרים של הנשמה שלנו, להקדיש את השנה החדשה להתקשר ולהתחבר יותר כדי לממש את הכלל הגדול בתורה והוא "ואהבת לרעך כמוך", להגדיל את האמונה שלנו בצדקת הבורא שאין עוד מלבדו וכל מה שהוא עושה וודאי לטובה, אך אנחנו קטנים עדיין מלהבין את כל מלאכת המחשבת שלו.

ובכל זאת, מה עלינו לעשות ביום הזה? זהו יום שבו נוכל לראות באיזו מידה מימשנו את תפקידנו עד כה. כמה הישגנו את הכלל הגדול הזה של אהבת הזולת…להכיר ולשנוא את הרע שקיים בעולם, כי אין רע בעולם אלא רק באופן שבו אנחנו, בכלים המקולקלים שלנו, חווים את העולם. שנשנא את הרע הזה שמתגלה בחושים שלנו, את המלחמות, את המחלות, את הניצול, את הפיצול, את כל הרע הזה שקיים בעולם, ונבקש בכל כוחותינו, ולא פחות חשוב: ביחד, בתפילת רבים אחת גדולה, לצאת מתפיסת המציאות המכוערת הזאת, לבקש לתקן את הראיה המעוותת שלנו של הגדלות של הבריאה.

וה' יגמור בעדנו. ובכך באמת נגיע לחתימה טובה.

פורסם בקטגוריה הגיג | כתיבת תגובה

מחשבה ומציאות

מה הקשר בין מחשבות ומציאות ? האם המציאות שונה ממה שיש במחשבות שלנו ? איך לכל אחד יש מחשבות אחרות למרות שאנחנו נמצאים באותה המציאות ?

מהי מחשבה וכיצד היא נוצרת ?

בהגדרה בויקיפדיה נכתב:
חשיבה היא פעילות העוסקת במידע הנקלט בחושים שלנו מהסביבה ו/או נשלף מהזכרון  ועובר איבוד מחדש , כמוכן חשיבה היא פעילות של אירגון מידע והסקת מסקנות. – תודה למי שהתאמץ להגדיר.

מחשבה היא הדבר  מוחשי  מאוד –כי היא נמצאת בכל אחד מאיתנו – היא אישית ואינדיבידואלית , ויחד עם זאת מאוד לא ברור לנו איך היא מתנהלת ומנהלת אותנו , מאיפה היא מגיעה? , למה היא שונה בכל אחד?
חשיבה

פורסם בקטגוריה הגיג | כתיבת תגובה