האר"י הקדוש

האר"י נולד בירושלים בשנת 1534. כילד צעיר בן שמונה נפטר אביו, והמשפחה נכנסת למצב כלכלי קשה וחווה קשיים רבים. אמו מחליטה לעבור למצרים ולגור עם אחיה. הילד הצעיר גדל, עובד ועוזר בפרנסת המשפחה, ועמוק בליבו הוא מרגיש שיש משהו אחר שהוא חייב לגלות. מה גורם לכל הדברים לקרות ואיפה מסתתר הכוח העליון שכולו אהבה. איך מגלים אותו, מרגישים ומשיגים אותו בפועל.

האר"י מתמקד בלימוד חכמת הקבלה אצל הרב הראשי למצרים, הרדב"ז. שמו מתחיל ללכת לפניו כעילוי בתורה. ככל שהוא מקדם הוא מגלה שביכולתו להסביר את חכמת הקבלה באופן שלא נעשה לפני כן מעולם. הוא מסוגל להביא לאנושות את גילוי חכמת הקבלה בצורה מודרנית, ברורה, מדעית שתשמש את כל בני האדם בעידן זה לגלות את הכוח העליון בפועל. לצורך זה עוזב האר"י את מצרים ועולה לארץ אל עיר המקובלים צפת.

בתחילה לא מבינים מי האדם הצעיר שהגיע לעיר. אך דווקא הרמ"ק שהיה גדול מקובלי צפת באותם ימים, מזהה את גדולתו של האר"י. הרמ"ק כבר זקן, בעל השגה גבוהה ידוע, ומבקש להיות לאר"י כחבר וכתלמיד. "דעו לכם, שאיש אחד היושב פה יקום אחריי ויאיר עיני הדור בחכמת הקבלה. אם בימיי היו הצינורות סתומים, בימיו הצינורות יתגלו. ודעו שהוא אדם גדול, ניצוץ הרשב"י". אומר הרמ"ק.

האר"י עושה מהפכה של ממש בחכמת הקבלה, מסדר ומסביר אותה לאנושות.

"דע, כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים,

היה אור עליון פשוט ממלא כל המציאות.

ולא היה שום מקום פנוי בבחינת אויר ריקני וחלל,

אלא היה הכל ממולא מן אור אין סוף פשוט ההוא,

ולא היה לו לא בחינת ראש ולא בחינת סוף,

אלא הכל היה אור אחד פשוט שווה בהשוואה אחת,

והוא הנקרא אור אין סוף.

וכאשר עלה ברצונו הפשוט לברוא העולמות ולהאציל הנאצלים,

להוציא לאור שלימות פעולותיו, שמותיו וכינוייו,

אשר זאת היה סיבת בריאת העולמות,

והנה אז צמצם את עצמו אין סוף בנקודה האמצעית,

אשר בו באמצע ממש,

וצמצם האור ההוא,

ונתרחק אל צדדי סביבות הנקודה האמצעית.

ואז נשאר מקום פנוי, אוויר, וחלל ריקני

מנקודה האמצעית ממש…

הנה כבר היה מקום שיוכלו להיות שם

הנאצלים והנבראים והיצורים והנעשים.

ואז המשיך מן האור אין סוף,

קו אחד ישר מן האור העגול שלו מלמעלה למטה,

ומשתלשל, ויורד תוך החלל ההוא.

ודרך הקו הזה נמשך ונתפשט אור אין סוף למטה.

ובמקום החלל ההוא, האציל וברא, ויצר ועשה כל העולמות כולם".

האר"י, עץ חיים, שער א, ענף ב

פורסם בקטגוריה הגיג. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *