חשבת איך הגיעה אליך מחשבה?

נניח שהייתם צריכים לכתוב מאמר אחד על מה שמעניין אותכם , במה הייתם בוחרים ?

כל כך הרבה נושאים מעניינים כל אחד מאיתנו – מה יותר ומה פחות בכל שלב של החיים, שימו לב למחשבות שלכם , המחשבות נודדות על נושאים שונים שחשובים לכם לפי מעשיכם במשך היום ולפי המצבים שאתם צריכים לפתור , או  לחילופין לפי האופן הכי מהנה שתוכלו להרשות לעצמכם כדי למלא את השעות הקרובות או החופשה הרחוקה .

בתחילת היום מה שחשוב זה להתארגן ולצאת למלאכת היום – לימודים , או עבודה , פיזור ילדים למקומות הלימוד וכדומה , אחר כך מה שחשוב אלה הפקקים בדרך – וכמה זמן אנחנו מבזבזים על הכביש .  בהמשך היום מה שחשוב לנו זה איך לסיים את העבודה שלנו בצורה טובה ומהירה,-( מי שנשאר בביתו – עסוק בתחומים אחרים שרצוי לו לבצע טוב ויעיל) ובסוף יום העבודה  אנחנו שואפים  לחזור לתפקידנו כאנשים עם חיים מחוץ לעבודה המפרנסת – ועוסקים בתפקידנו כהורים , כתלמידים – או כל עיסוק אחר שבחרנו ברצון או בכורח המציאות , רובנו מנסים לשלב תחומי עניין בחוגים שיוצרים להם נישה של זמן במשך היום – כדי לסמן לעצמנו לייק על שסיפקנו תענוג שהוציא אותנו מחוץ להכרחיות הכפויה עלינו ועשינו משהו למען עצמנו . בסוף היום רוב האנשים שוקעים מול הטלויזיה  ומתעניינים במה שמספר מצומצם של עורכים ובעלי אינטרסים סיפקו להם כבילוי זמן פנוי – ספורט , סרטים , חדשות, חקירות , מתח, סטנדאפ וסטירה על החיים שלהם עצמם . – כל הנושאים שאפשר יהיה לדבר עליהם למחרת עם החברים לעבודה או השכנים .

בין לבין  חלקנו מתעניינים בטבע העולמי – והכי קל לראות אותו דרך ערוצי האינטרנט , חלקנו מתעניינים בפוליטיקה  והשפעתה על שאר האנשים והדעות שלהם , חלקנו מתעניינים בקניות של כל מה שאפשר – העיקר שאפשר יהיה לחדש ולהתרענן במשהו חדש , חלקנו מחפשים איך להציל את כדור הארץ מההרס שיוצר האדם עצמו במעשיו לאורך כל היום , או מחפשים איך לקדם את הילדים ולעזור להם בכל שלב של התפתחות , חלקנו עסוקים – שלא נדע מצרות – במחלות קשות ופתרונן , הרבה מדי עסוקים בדיאטות – או ההפך -בתענוגים ממתכונים משופרים וטעימים יותר .

אבל הרי התחלנו בלחפש מה הכי מעניין אותנו – אז האמת שבכל רגע אנחנו מחפשים את האושר השמחה והדרך הנעימה והמספקת לעבור את האתגר שעומד בפנינו , כי זה מה שהכי מעניין אותנו –

להיות מאושרים ומסופקים בכל רגע – ואם אפשר גם נאהבים .

ועוד 5 דקות בסיפור מרגש על הרגעים החשובים בחיים מאתר של "בא במייל"

http://www.baba-mail.co.il/content.aspx?emailid=37060

מהי מחשבה וכיצד היא נוצרת ?

בהגדרה בויקיפדיה נכתב:
חשיבה היא פעילות העוסקת במידע הנקלט בחושים שלנו מהסביבה ו/או נשלף מהזכרון  ועובר איבוד מחדש , כמוכן חשיבה היא פעילות של אירגון מידע והסקת מסקנות. – תודה למי שהתאמץ להגדיר.

מחשבה היא הדבר  מוחשי  מאוד –כי היא נמצאת בכל אחד מאיתנו – היא אישית ואינדיבידואלית , ויחד עם זאת מאוד לא ברור לנו איך היא מתנהלת ומנהלת אותנו , מאיפה היא מגיעה? , למה היא שונה בכל אחד?
חשיבה

חשיבה היא פעילות העוסקת במידע הנקלט מהסביבה על ידי החושים או הנשלף מהזיכרון, ובעיבודו אוארגונו מחדש במוח. כמו כן, החשיבה עוסקת גם בתהליכים שונים ליצירת מידע חדש, כמו למשל: הסקת מסקנות.

בחברה של עידן המידע, יכולת החשיבה חיונית לתפקוד של האדם בכל ההיבטים של חייו.

מיומנות החשיבה הפכה לנושא להוראה – זה היה פשוט מתבקש בעקבות עליה מטאורית בתחום הידע והזיקה הנוחה דרך מחשבים לכל נושא שהפך לימוד של ידע למיותר – ולמעשה כמעט בלתי אפשרי -והוראת החשיבה הפכה ל"טרנד" . הוגי חינוך נלהבים המציאו תאוריות רבות על הוראת החשיבה, והתחום לקה באותה המחלה שהיה צריך למנוע – התפוצצות של ידע. מי שרוצה להבין את תחום הוראת החשיבה, כל שכן ליישם אותו , ניצב מול שפע של תאוריות על חשיבה טובה ודרכי הוראתה.

 

הוראת החשיבה עשתה מסלול אירוני למדי – מרדה בידע וחזרה אליו; ניסתה לעקוף אותו ונלכדה בו.  תחילה הופיעה גישת המיומנויות – תאוריות שהתהוו סביב הטענה שהגורם המחולל חשיבה טובה  הוא מיומנויות חשיבה. אם רוצים לחשוב היטב – איכותי, שיטתי, ביקורתי, יצירתי וכו' – יש להקנות לאדם מיומנויות חשיבה, ולא ידע,  מכיוון שמיומנויות חשיבה לעולם אינן מתיישנות כמו הידע המשתנה בעולמנו. להפך, הן מאפשרות לנו לרכוש ידע ולחשוב איתו,  בלי קשר לזמן ולמקום או לסוגי הידע שהן מיושמות עליו.

מה מוכֵר טוב יותר ממיומנויות פשוטות לשדרוג החשיבה?! הנה כמה מהן:

חשיבה מחוץ לקופסה.

חשיבת  חש"מ – חיובי, שלילי, מעניין- בכל פעם שאתם נתקלים ברעיון, תפעילו עליו חש"מ – תשאלו מה חיובי, שלילי ומעניין בו.

חשיבת תו"ת – תולדות ותוצאות: בכל פעם שאתם מעלים רעיון או עושים מעשה, חשבו על ההשלכות קצרות וארוכות הטווח שלו.

חשיבת מח"א – מה חושבים אחרים: בכל פעם שאתם עומדים לקבל החלטה, חשבו מה יחשבו עליה אחרים; יש להם ודאי נקודות  מבט אחרות והם עלולים לעשות לכם צרות.

סיעור מוחות קבוצתי – הינו סוג של חשיבה ביחד על נושא מסויים

חשיבה בשישה "כובעים": כל כובע מייצג צורת חשיבה הממוקדת בתוכן מסוים:

1 – חשיבה ממוקדת בעובדות  רלוונטיות לרעיון הנידון.

2- חשיבה ממוקדת ברגשות  שהרעיון מעורר,

3- חשיבה ממוקדת בשיפוט "שלילי" חסרונות של הרעיון,

4- חשיבה ממוקדת בשיפוט "חיובי" יתרונות של הרעיון,

5- חשיבה ממוקדת ביצירה של רעיונות חדשים,

6- חשיבה ממוקדת בעצמה חשיבה על תהליך החשיבה שהתנהל בקבוצה.

 

  ידע שנקלט ע"י האדם הוא בסיס למחשבות , ללא קליטה של מידע מחוץ לאדם אין חשיבה .ובנוסף – כאשר אדם מבין את הנושא שעליו הוא חושב, החשיבה שלו טובה – עמוקה, יצירתית וכו'; כאשר הוא אינו מבין, החשיבה שלו אינה טובה -היא הופכת להיות שטחית, מפוזרת,  וחסרת תכלית.  החשיבה "חושבת" על בסיס ידע, וכאשר היא מבינה את הידע שהיא "חושבת", היא טובה.   הבנה היא אפוא תנאי הכרחי, לחשיבה איכותית.

http://www.baba-mail.co.il/content.aspx?emailid=17674

יחד עם כל הגישות  מעניין לדעת שאפלטון כינה את החשיבה   "שיחת הנפש עם עצמה"

וגם כאשר חושבים לבד – חושבים עם מושגים ודמויות שהופנמו במהלך החיים ולמעשה  חושבים  חשיבה חברתית  .  לימוד  החשיבה כנושא להוראה  לא נועד רק כדי להבין את החשיבה, אלא גם ובעיקר כדי  לשנותה- וזה מוזר לשנות פעולה כל כך מובנית באדם – למעשה אם נתייחס למערכת החינוך בכללותה  נבין שהחינוך לא רק רוצה להבין את העולם, אלא גם ובעיקר לשנותו. ושני המוטיבים הללו שינוי העולם ע"י חינוך טוב , ושינוי בצורת החשיבה – שניהם תלויים זה בזה ומשפיעים אחד על השני.

כדי להפנים חינוך צריך חשיבה טובה , וכדי לשנות את העולם לטוב יותר – צריך חשיבה מחוץ לקופסה – חשיבה חברתית – וחינוך לטוב זקוק לסביבה טובה שמשפיעה על היחיד והכלל ומאפשרת קליטת ידע חיצוני שיעובד ע"י חשיבה לגישה חיובית לחיים ולסביבה.

 

 

 

בראיון טלויזיוני (6/4/18 ערוץ החדשות  ) עם 4 רמטכ"לים לשעבר של צה"ל, הם מצהירים שהאיום הגדול על ישראל הוא השסע בחברה ,הפירוד החברתי של החברה הישראלית , והמנהיגים שלא מאפשרים ולא נותנים תמיכה לשמירה על רמת מוסר גבוהה או טובה של הציבור .

האם הציבור זקוק לתמיכה של המנהיגים כדי לנהוג זה כלפי זה כאחים בערבות ותמיכה הדדית ? לכל אחד יש ערכים ונורמות – וכל אחד צריך להיות אחראי על עצמו בהתנהגותו ולהוות דוגמא לסביבה הקרובה שלו,  אנחנו עם אחד – זו לא רק סיסמה או הגדרה לאומית , זה צריך להיות במעשה בנכונות ובמטרה של כל אחד מאיתנו – נכון לזמן הזה האתגר הפנימי של המדינה הוא לגבש חברה אחת חזקה מחוברת ואוהדת ,וזה אפילו לא צריך להיות קשה – אפשר לראות לפי מספר העמותות והמתנדבים בארץ – שרוח האחדות והערבות קיימת בנשמתה של החברה הישראלית – אלא שכל אחד חי לעצמו ומשתדל להסתדר בד' אמותיו .