נמאס ממלחמות, רוצים לחיות בשקט

סבב נוסף של לחימה מתרחש.

שוב אזעקות, ריצה למקלטים, ילדים מפוחדים, הרס והלם בשני הצדדים.

למי זה טוב?

מתי יהיה לזה סוף?

מה הפתרון ואיך ליישם אותו מיד?

לא ארחיב על יסוד הסכסוך וההיסטוריה, אלא אתמקד ביציאה מהמצב, והפתרון היחיד ובר ההשגה.

קודם כל, המצב הקיים משרת אינטרסים פוליטיים, הרי אם המצב היה בלתי נסבל עבור כולם הוא כבר מזמן היה משתנה. האינטרסים הפוליטיים מדרדרים את כולנו למצב ההזוי בו אנו נמצאים ויש להיות מודעים לכך.

כדי לפתור את הסבך ולחיות בשקט ובשלום עם שכננו יש להגביר את המודעות ליחסים בינינו, בתוך העם שלנו. בקשרים בין איש לרעהו בישראל, טמון הכוח שיכול לרפא את המצב ולהביא את ישראל למקום האידיאלי לו היא ראויה בעולם.

כאשר חכמים כתבו לנו "ואהבת לרעך כמוך" הם לא נתנו לנו טיפ לחיים טובים אלא הציגו בפנינו חוק ובל יעבור. זהו למעשה הכלל הגדול שבלעדיו אין אפשרות לחיות חיים טובים אלא רק לברוח מסבל אל סבל גדול יותר.

החכמים בעצם נתנו לנו את הנוסחה לשלום, פנימי וחיצוני. כלומר, בין כלל אזרחי המדינה ובין המדינה עצמה ליתר אומות העולם.

מה שנותר לנו הוא לבצע. לפחות לנסות. הדרך להגיע ליישום הכלל הזה וממנו לפתרון הבעיה ולשלום אמתי ויציב נטול אינטרסים, היא חינוך לאותם ערכים. אם ניישם בבתי הספר, בגנים וכל מוסדות החינוך והתרבות את הכוונה לחיבור אנושי, לקשר חם התחשבות הדדית, נחזה בשינוי שכרגע נראה לנו לא פחות מבדיוני.

באופן כמעט מידי כל מערכות הכלכלה, התרבות, הפוליטיקה ואפילו האקולוגיה יגיעו לאיזון, לרגיעה ולמצב האופטימלי. זה לא נס ולא קסם, אלא חוקי המציאות הריאליים ביותר.

הלחצים והצרות מופיעים בחיינו, כפרט וככלל, ובכל רמה, כתוצאה מחוסר איזון ביחסים בינינו. האגו שמפעפע בכל אחד ואחת מאיתנו גורם להרס היחסים ופוגם בהדדיות אנושות. במקום לכונן יחסים של התחשבות ואכפתיות אנחנו רק רוצים לנצל ולקבל בלי קץ הנאות וטובות מכל מי ומה שרק אפשר וללא כל גבול ותמורה. זה השורש לכל רע ורק תיקון בגישה הנוכחית יביא לשינוי המיוחל.

שנזכה לממש ונחיה בשלום ואושר אמיתי.

פורסם בקטגוריה הגיג. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.