מעגל

כמה שנים עוד נעמיד פנים שאנחנו לא ?

כמה שנים נטמין עוד ראשנו בחול החם ?

כמה שנים עוד נמשיך לנצל זה את זה כאילו אף פעם לא הכרנו ?

כמה שנים עוד ייקח לנו לעצור את עצמנו ממרוץ העכברים המטורף שלנו ולשאול – "מה קורה כאן ?"

……..

"מה קורה כאן ?"

לרגע אחד עצרתי , ושאלתי , "מה קורה כאן ?"

"יכול להיות ששוב פספסתי את הפואנטה ?"

"ובכלל לאן אני רצה ? וממי אני בורחת ? "

…….

הם הציעו לי לשבת איתם , במעגל כזה , היה נראה לי מוזר. אנשים זרים. מוזרים.

לך תדע מה הם רוצים ?

מה לי ולהם ?

בטח איזו חבורת משועממים. נדבקו לטרנד חדש.

מעגלים.

בוא נדבר.

על מה נדבר עכשיו ?

שוב על פוליטיקה ?

שוב על רמת השחיתות ?

שוב על התקשורת השמאלנית וביבי הימני ?

די פאסה …משעמם…תודה , עניתי להם , "אבוא בפעם אחרת" סיננתי בין שיניי.."בגלגול הבא " צחקקתי ביני לביני..

……………

בדרך חזרה ראיתי אותם במעגל.

לפתע ,הם נראו דווקא די נעימים אפילו שלווים , מצחקקים , נדמה לי שיכולתי לזהות ברק מיוחד בעיניהם.

ניכר היה כי הם הקשיבו בנחת אחד לשני , לא התפרצו , לא התווכחו , פשוט חייכו.

היה נראה שהם יכולים לשבת כך לנצח , להרגיש איש את רעהו , ולא לחדול.

לחיות. היה נראה שהם מתחילים לחיות.

עצרתי לידם, עצמתי עיניים , והרגשתי בלב שהם מתחילים – לאהוב.

………..

בפעם הבאה , חשבתי לעצמי ,

בפעם הבאה אולי אתקרב אליהם , אולי אפילו אשב איתם.

ואולי גם אני ירגיש את מה שהם הרגישו.

את המיית הלב הפועם בנצוצי אהבה.

פורסם בקטגוריה הגיג | סגור לתגובות על מעגל

שאלות תיאורטיות

שאלות תיאורטיות שעולות ממחקרים בגישה הזו:

איפה הגיוני לחפש את הקו-פרו, באיזה רמה של התחברות חברתית: המעבדה, הקהילה, המדינה כל האנושות או מרחב ארגוני חברתי.

מציעה: מחקרים ב-STS בנושא קו-פרו' נעשים באחת מהצורות הבאות:

אימרג'נס וסטביליזשיין – הופעה של תופעות חדשות וייצובן. למשל: דאסטון: ביוגרפיה של אובייקט מדעי.

מחלוקות – חוקרי STS התבוננו באופן שבו מערכת של פרקטיקות צוברת עליונות על פני מערכת מתחרה.

שקיפות ותנועה, נסיעה של ידע ממקום למקום. מעבר לזמן ולקונטקסט. הוא כאילו הופך להיות אוניברסלי. למשל: ע"י כימות. הכימות בכל מקום נראה פחות או יותר אותו דבר. זה כלי הרכב. שקיפות=סטנדרטיזציה של ידע, מדדים, כלים אנליטיים. כל אלה יוצרות קהילות חדשות. כמו מומחים.

פרקטיקות תרבותיות של המדע. סביבות שמעניקות לגיטימציה ומשמעות לפרקטיקות המדעיות. התמקדות במאפיין האוניברסלי של הידע, של עובדות וארטיפקטים מדעיים. אוניברסליות = הידע נוסע ממערכת פוליטית ותרבותית אחת למשנהה ואז השאלה היא מה המאפיינים התרבותיים של הידע הזה, וכיצד הם הומרו למאפיינים אוניברסליים או מקבלים מאפיינים תרבותיים שונים בכל מקום. ידע בתרבות אחת מתפקד אחרת מאשר אותו ידע בתרבות אחרת. למשל: מקדונלד נראה אחרת במדינות שונות, אוכלוסיה שונה שאוכלת שם וכו'. למשל, בכדורסל (אדיר): המספרים הם משותפים אבל הניתוח שלהם, המסקנות, האגרגציה שלהם, התשתית שלתוכה הם נכנסים – שונים בין מדינה למדינה.

היא ממציאה מושג ומסבירה לנו מהו, אבל מצד שני אומרת שגם אחרים כבר דיברו עליו. היא ממיינת את כל מה שנעשה עד כה לפי המושג הזה.

בכל אלה מדגישים את השילוב של הקוגניטיבי עם החברתי.

שפת ההיברידיות. איזה מין ייצור היא הכבשה דולי, איך היא מכילה בתוכה גם את המרכיב הפוליטי חברתי וגם את המרכיב המדעי.

השאלות המנחות את הקלסיפיקציה שהיא עושה בי העבודות השונות.

מחקרים ב-STS השאירו את סוציולוגיה ומדע המדינה השאירו את המדע מחוץ לתמונה.

כלומר יש כאן חוסר משני הצדדים.

אם נכניס למחקר שלנו את הקטגוריות החברתיות האלה אז נתחיל לחשוב על קו-פרו'.

מחלקת את קו-פרו לשני סוגים:

חוקתי

אינטראקציונל

מטריצה של 2 על 4 .

אילו יישים מדעיים או הסדרים טכנולוגיים מיוצרים באופן משותף

כיצד ואילו מתודות הכי מתאימות לתפיסה הזו.

ממיינת את המתודות השונות לפי השניים ואח"כ לפי ה-4.

מה שמעניין אותה וגם את לאטור ואחרים היא שאלת הייצוב, מיסוד של משהו.

אחד הגורמים שגורמים לטכנולוגיות או לידע מדעי להיות מיוצבות כלומר להשאר בעולם שלנו – נקרא ייצוב.

בתפיסה החוקתית שואלים: כיצד יציבות נוצרת ומתוחזקת באתרים של ייצור ידע כמו מעבדה בית חולים או סביב אובייקטים כמו הגנום האנושי. כיצד אנשים תופסים את הטבע והחברה. כיצד הם מאצילים את התפיסה שלהם על המציאות כך שתשאר נפרדת מפוליטיקה, ניטרלית, אובייקטיבית ובלתי משתנה.

למשל טלפון סלולרי. קשה לנו לחשוב על עולם ללא טלפון סלולרי. הכל קורה כל כך מהר ובכל זאת אנחנו מרגישים שהוא היה כאן תמיד.

למה המוצר הזה שרד ואחר לא – כי הצליחו לייצב אותו. דוגמא לסיבה לייצוב: נתמך ע"י המוסדות, עונה לתקן וכד'. למה הדרוזופילה שרדה: כי נוח לעבוד איתה. די.וי.די מסוג בלו ריי – לא שרד. לאטור מנסה לתאר איך תופעות מתייצבות ועושה זאת באמצעות ANT. ג'זנהוף עושה זאת בדרך אחרת. זה אינסטרומנלי נעשה ע"י בני אדם, באמצעות מוסדות, חקיקה, פרוצדורה. פעולה אקטיבית של התאמה לסביבה כדי שזה ישרוד יותר מאשר אחר.

פורסם בקטגוריה הגיג | סגור לתגובות על שאלות תיאורטיות

עוגה שתמיד מצליחה

זו עוגה שכולם אוהבים, במיוחד הילדים, אין צורך באפייה, רק 10 דקות והיא שלכם. הכי טעימה שיש…

2 שמנת מתוקה

2 כוסות חלב

2 שקיות אינסטנט פודינג וניל

את שלושת המרכיבים האלה מקציפים עד התייצבות .

מחלקים את הקצפת ל-2 צלוחיות באופן שווה.

פותחים שרוול פתי-בר בטעם חמאה, טובלים כל יחידה משני הצדדים בצלחת עם חלב

ומסדרים בתבנית שכבה אחת של פתי-בר.(תבנית חד-פעמית מרובעת בינונית).

מעל הפתי-בר, מורחים שכבת קצפת מצלוחית אחת, עד כיסוי הפתי-בר.

שוב שכבה שנייה של פתי-בר טבול בחלב, ומעל שוב שכבה לכיסוי של צלוחית הקצפת השנייה.

מיישרים ולמקרר לפחות ל-3 שעות.

המלצה שלי: אפשר לפורר 2 יחידות פירורי פתי-בר ולפזר מעל הקצפת לקישוט.

קלי קלות, בתיאבון…..

פורסם בקטגוריה הגיג | סגור לתגובות על עוגה שתמיד מצליחה

מחשבה ומציאות

מה הקשר בין מחשבות ומציאות ? האם המציאות שונה ממה שיש במחשבות שלנו ? איך לכל אחד יש מחשבות אחרות למרות שאנחנו נמצאים באותה המציאות ?

מהי מחשבה וכיצד היא נוצרת ?

בהגדרה בויקיפדיה נכתב:
חשיבה היא פעילות העוסקת במידע הנקלט בחושים שלנו מהסביבה ו/או נשלף מהזכרון  ועובר איבוד מחדש , כמוכן חשיבה היא פעילות של אירגון מידע והסקת מסקנות. – תודה למי שהתאמץ להגדיר.

מחשבה היא הדבר  מוחשי  מאוד –כי היא נמצאת בכל אחד מאיתנו – היא אישית ואינדיבידואלית , ויחד עם זאת מאוד לא ברור לנו איך היא מתנהלת ומנהלת אותנו , מאיפה היא מגיעה? , למה היא שונה בכל אחד?
חשיבה

פורסם בקטגוריה הגיג | סגור לתגובות על מחשבה ומציאות